שיטת הניקוד ב IDPA פשוטה וקלה להבנה. התוצאה המחושבת לכל תרגיל היא סכום של שלשה אלמנטים. הראשון – זמן הביצוע. לזמן הביצוע מצטרף ניקוד בגין הפגיעות, ואליו נוספות נקודות ענישה, אם יש כאלה. ככל שהסכום נמוך יותר, כך טוב יותר.
הזמן נמדד בד"כ מצפצוף הבאזר של מכשיר המדידה, ועד לירי הכדור האחרון. על נקודות הענישה נרחיב במאמר נפרד, וכאן נסביר כיצד מתורגמות הפגיעות במטרה לניקוד הסופי.
מטרת IDPA מחולקת לחמשה אזורים. כל איזור מקבל ניקוד שונה המצטרף אל הזמן. הניקוד רשום על המטרה עצמה.
א – ראש. החל מ 2018 אזור הראש מחולק לשני אזורי ניקוד. באמצע ללא תוספת ניקוד, ומסביבו 1.
ב – מרכז המסה – פגיעה לא מוסיפה נקודות. אלא במקרים בהם במתווה התרגיל נדרשה פגיעה באזור הראש.
ג – מסביב לאזור ב – על כל פגיעה כאן נוספת שנייה אחת לזמן הכולל.
ד – מסביב לאזור ג' – מוסיף שלש שניות
ה – אזור דק בשולי המטרה הנחשב "אזור ללא ניקוד". דהיינו החמצה. על החמצה מקבלים 5 שניות. (אאוצ')
נשמע קצת מסובך. בואו נראה כמה דוגמאות.
נניח שאיציק נדרש לירות עשרה כדורים במטרה. הוא עשה זאת בעשר שניות. מה יהיה הניקוד שלו?
1 – באזור המרכז. 0 שניות נוספות
2,3 – אזור הראש גם כאן 0 שניות.
4,5 – שניה לכל פגיעה, בסך הכל שתיים
6,7,8,9 – שלש שניות לכל אחת – סה"כ שתים עשרה
10 – אינה מסומנת על המטרה. ולרגע נראה כאילו היא חסרה ועל כך יזכה איציק לחמש נקודות נוספות. מבט בוחן יראה לכם שפגיעה 3 היא שני כדורים, למעשה.
וכך יחד עם הזמן, התוצאה הסופית תהיה 24 כשאיציק יביט בתוצאות הוא יחשוב שאולי היה כדאי לירות טיפה יותר לאט, ולפגוע יותר טוב. ולא במקרה. שיטת הניקוד מבטאת את החשיבות שיש לדיוק, בנוסף למהירות.
אם שאלתם את עצמכם מה עם אזור ה' – הנה דוגמה:
על אף שהיא יצרה סימן נאה וברור על המטרה, הפגיעה הזו נחשבת להחמצה.
לסיכום – הניקוד הבסיסי קל ופשוט להבנה. במאמרים הבאים נלמד כיצד מחשבים נקודות אם היורה פגע יותר מהמינימום הנדרש, ונדבר על פגיעות במטרות אל ירי (NS – No Shoot). הפרק האחרון יוקדש למקרי קצה שונים, ולהסבר אודות נקודות הענישה ולקוראים ינעם.
—
* החל מ 2018 אזור הראש יחולק לשני אזורי ניקוד. באמצע ישאר 0, ומסביבו 1.
2 מחשבות על “על הניקוד לפי חוקי IDPA”